דפים

יום שישי, 7 בספטמבר 2012

נאוה תהלה - שיר לספר "מכתב ללמד" מאת נפתלי משכיל לאיתן

נפתלי משכיל לאיתן חיבר ספר מכתבים לדוגמא בשם "מכתב ללמד". המהדורה הראשונה יצאה בשנת תר"ל, השניה בשנת תרל"ב והשלישית בשנת תרל"ו.


בפתח המהדורה השלישית, הדפיס המחבר שיר, אותו אנחנו נותנים כאן:


                נאוה תהלה


עַל יַד כָּל־סֵפֶר וּבְפִתְחֵי הַשְּׁעָרִים
שָׁרִים וּמְלִיצִים שָׁם יִבְנוּ מִזְבֵּחַ,
לֶאֱלִיל הַכָּבוֹד יַעֲלוּ שָׁם פָּרִים
חֲנוּפָה לַמְּחַבֵּר רֵיחַ נִיחוֹחַ;
כִּי הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה מְאֹד
לְפָנָיו לֹא הָיָה אַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה עוֹד.


וּלְמַעֲצֵבָה יִשְׁכָּבוּן סְפָרִים רַבִּים
אַרְגָּזִים קִבְרֵיהֶם הָיוּ כְּלֹא הָיוּ;
וּבִלְחָיֵיהֶם יַעֲלוּ עֲשַׂבִּים
עִמָּם תִּבְלֶינָה תְּהִלּוֹת בָּם חָסָיוּ;
כִּי לִכְבוֹדוֹ לְבַד מֵלִיץ רוּחוֹ יָעַר
לִכְבוֹד נַפְשׁוֹ לַעֲמוֹד פֶּתַח הַשָּׁעַר.


הַמְחַבְּרִים גַּם הֵם מִשְׁתַּחֲוִים גַּם כּוֹרְעִים
לִמְלִיצֵיהֶם עַל נַפְשָׁם יִתְחַנָּנוּ,
לַגְדִיל פָּעֳלָם וּתְפוֹשׂ בַּלֵּב הַקּוֹרְאִים
הֵם יַחְמֹלוּ וּמִשְׁאֲלוֹתָם נִתָּנוּ;
יַגְדִּילוּם כַּלְּבָנָה בַּחֲצִי הַחֹדֶשׁ
כֵּן בְּסִפְרֵי חוֹל כֵּן גַּם בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ.


עַל כֵּן אַךְ יֵצֵא הָאֶחָד אֵין שֵׁנִי
נְעוּרֵיהֶם בִּדְפוּס לֹא עוֹד יִתְחַדָּשׁוּ
דַּעַת הַקָּהָל רַק בִּמְקוֹם הִנֵּנִי
וּבַאֲשֶׁר אֵינֶנִּי אוֹת כִּי נֻטָּשׁוּ;
אֲנִי בַּת הַקָּהָל, עֵדוֹתִי בְּלִי כַחַד –
וּתְהִלָּה הִיא אֲחוֹתִי תּוֹאֲמִים יַחַד.


לִי בַּת הַקָּהָל, רַק לִי עֹז וָכֹחַ
וּבְיָדִי, אָבִי נָתַן הַחוֹתֶמֶת
תֻּמַּת מַחְבֶּרֶת הָעֵד הוֹכֵחַ
לַעֲנֹד צַוָּארָהּ בִּתְהִלַּת אֱמֶת;
תְּהִלַּת אֱמֶת ! הַקָּהָל לֹא יִשָּׂא פָנִים
רַק תְּהִלּוֹתַי תְּהִלּוֹת, וּרְנָנַי רְנָנִים.


זֹאת הַמַּחְבֶּרֶת כִּי יָצְאָה רִאשׁוֹנָה
לֹא בִקְשָׁה הִלּוּלִים הָלְכָה בַשֶּׁלִי
לִשְׁמוֹעַ דַּעַת הַקָּהָל שְׁלָחָהּ אֲדוֹנָהּ
וַיִּתְכַּס וַיִּגְלֹם פָּנָיו וּשְׁמוֹ פֶּלִאי;
עַתָּה לִי עֹז וָאוֹן לַגִּיד תֻּמָּתָהּ
כִּי תִּתְהַלָּל, תִּתְפָּאֵר, אֲנִי תְהִלָּתָהּ –!


                                       תוצאה שלישית


הספר מכיל פ"ח (88) מכתבים. תוכן המכתבים מוצג בראש הספר



זהו שער הספר של מהדורת 1882



על מנת להקל על מנועי החיפוש אנו חוזרים ומציגים את השיר הנ"ל ללא סימני הניקוד

על יד כל ספר ובפתחי השערים
שרים ומליצים שם יבנו מזבח,
לאליל הכבוד יעלו שם פרים
חנופה למחבר ריח ניחוח;
כי הפליא עצה הגדיל תושיה מאד
לפניו לא היה אחריו לא יהיה עוד.

ולמעצבה ישכבון ספרים רבים
ארגזים קבריהם היו כלא היו;
ובלחייהם יעלו עשבים
עמם תבלינה תהלות בם חסיו;
כי לכבודו לבד מליץ רוחו יער
לכבוד נפשו לעמוד פתח השער.

המחברים גם הם משתחוים גם כורעים
למליציהם על נפשם יתחננו,
לגדיל פעלם ותפוש בלב הקוראים
הם יחמלו ומשאלותם נתנו;
יגדילום כלבנה בחצי החדש
כן בספרי חול כן גם בכל ספרי קדש.

על כן אך יצא האחד אין שני
נעוריהם בדפוס לא עוד יתחדשו
דעת הקהל רק במקום הנני
ובאשר אינני אות כי נטשו;
אני בת הקהל, עדותי בלי כחד 
ותהלה היא אחותי תואמים יחד.

לי בת הקהל, רק לי עז וכח
ובידי, אבי נתן החותמת
תמת מחברת העד הוכח
לענד צוארה בתהלת אמת;
תהלת אמת ! הקהל לא ישא פנים
רק תהלותי תהלות, ורנני רננים.

זאת המחברת כי יצאה ראשונה
לא בקשה הלולים הלכה בשלי
לשמוע דעת הקהל שלחה אדונה
ויתכס ויגלם פניו ושמו פלאי;
עתה לי עז ואון לגיד תמתה
כי תתהלל, תתפאר, אני תהלתה –!

                                       תוצאה שלישית