דפים

יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

מכתב מר' נפתלי משכיל לאיתן אל החכם שמואל יוסף פין

ב"ה 15טען טבת תרכ"ד לפ"ק מינסק

פאר וכבוד למצויין במצויינים, נכבד בנכבדים רב וגדול ליהודים הרב רש"י פין נ"י
ולמקלעת־שושנים* האחים היקרים והישרים הנגידים יחיו.

הימים אשר ענינו בדרך נפשנו בשובינו הביתה היו לנו ימי מנוחה לבקר את המעשים אשר עשינו להפכם על כל צדדיהם, וכמעט ירדנו מן העגלה קדמונו עבודות רבות אשר חכו אל בואנו ועתותי אחי הגדול ביחוד הבהילו להביאו לנויהו בבאבראייסק ואני נשארתי לבדי להעיר בקצר מלים על כל דברי הברית והקשר במקום אשר ראינו את ערוָתם, ונפשי תדרך עוז לדבר בם גם אחרי שכבר נגמר ונעשה יען כי כל משך הימים אשר המתקנו סוד יעידו לנו די כי רק טובת המשא ומתן הם דורשים וכל ישעם וכל חפצם לקיים וחי אחיך עמך מבלי הבט אל אהבת עצמם לבד, ואדמה כי ישרי לב כמוהם יבינו הדבר לאשורו כי למען הִזָהֵר והתרחק משינוים בתוך העסק הנני שוקל הענינים בראשיתם, ע"כ לא יבואו עמי במשפט לאמר כבר נעשה, קנצי למלים לא לנו ידידַי לא לנו הצדקה לשנות דבר מה מכל הכתוב כבר על ספר הברית, רק בלעדינו העסק ידבר בעדנו ואנחנו נחריש.

הרגעו ושקטו אדונַי לא באתי להפוך כל העניין על פיהו, לבבנו שלם עמכם כבתחילה וידנו אמונה לעשות כמדובר, אך אחלה פניהם לשום עין על דבר פרטים אחדים אשר בספר בריתנו וישימו לבם אליהם ויבינו כי הקשו לשאול מאתנו א) לשלם בעד אופלאגע [..?] 4 רו"כ כל ריז, ועתה נקח לנו למשל את הסי' התחלה אשר לא הורד ממקחו, מחזיק כחמשה ועשרים בוגין ועלינו לשלם שכר הדפסה בעד חמש מאות 100 רו"כ, נייר ערך 50 רו"כ, סה"כ 150 רו"כ שעולה 30 ק"כ כל סידור, ואם נקח מכם על פ"ק? עולה לנו כל סי' ¾25 ק"כ האין זאת אדונַי? – כן הסי' חצי כלה לא יהיו לנו נוספות בקחתנו בו אופלאגע מאומה, כן המחאנו? פערטיל? וכן רובי ה[...?] ומה הועילו בתקנתם?, ע"כ דבר האופלאגע הוא תנאי שאי אפשר לקיימו ואחרי בואם חשבון כמוני היום יודו כי משגה היתה אתם ואתנו בפרט זה, ואחרי אשר לא פעם ושתים שמענו מפיהם מפורש לאמר כי מבטם לזה ביחוד לעשות אצלם אופלאגין איך תקום ואיך תהיה, ובאמת בזיטאמיר יחשבו לנו רק [..?] 50~3 כל ריז, אי לזאת אם באמת ובתמים יחפוצו להגדיל ולהאדיר את מסחרם אתנו ע"י אופלאגין עליהם לשוב להפוך בדבר המקחים ולהציגם? כראוי וכיאות. כי בחפזנו יצאו מת"י מבלי התחשב. ב) איך אנחנו יכולים למכור לאחר ספרי זיטאמיר מבלעדם. הדברים סתומים ביותר ולא פורש כי אם ימעט הפדיון מהמדה הדרושה אז יוּתַּר האיסר הזה כי איככה נתחובב למשוך ידנו מנחלה בלי מצרים כזאת בעד פדיון קטן ודל, הוא דבר אשר לא נוכל עשוהו, כי איה איפה נוציא את הספרים מדפוס זיטאמיר? ע"כ ראוי להרחיב הדברים מעט בפרט זה לבל נבוא במרוץ הימים להתנגדות הדעות וכל ישענו וכל חפצנו כי נעבור שלום? כל הימים ואיש לא יתן דופי באחיו.

זולת זה אין דבר ועליהם להחיש ולמהר מעשיהם בדבר הדפסת ה[..?] הנחוצים באין התרפות כי אליהם נשא את לבבינו. החלצו חושים אתם האחים מלאו ידיכם עבודה ונהלו אותנו בה[..?] ..... ואל דבר בעל השֵעָר־צהוב אל תשיתו לב, ידבר עד כי ילא ואלם.

הנני נכון להשליך את צרור עבודתי כרגע למען אדוני לנסות דבר אל ה' בריל** להוציא בלעיו מבין שניו וכבר עשיתי חוזה עמו ואל החשבון אחכה. –

וכצאתי מאת פניהם אשוב לחלותם להתחקות על שרשי הדברים האלה (אשר יצאו מבוהלים ודחופים מתחת עטי מרוב טרדות ועבודות אשר סביב שתו עלי) כי אדמה כי ראויים הם לשית אליהם עין ולב, ולמכתבם אצפה הנני המדבר אסיר־אהבתם נפתלי משכיל לאיתן

העגלון התמהמה עד בוש ועוד גם היום לא באו הספרים הנה. יתפארו נא עלינו למתי יכינו לנו התהלים ווע"ק*** והגדה ע"ט****?



*כינוי לאחים רוזנקרנץ (ראזענקראנץ, Rosenkranz) שהיו שותפיו של ש.י. פין בבית הדפוס. רוזנ=שושנים; קרנץ=זֵר, מקלעת.
**הסופר המינסקאי יוסף בריל. כינויו הספרותי היה איו"ב ממינסק (מסתמא נוטריקון של אני יוסף בריל).
***תהלים וועליש קטן.
****עברי־טייטש.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה